שיחה של אחרי הצגה
אתמול הופענו לפני רכזי ורכזות תרבות מטעם זהות יהודית, שמפעילים מרכזים קהילתיים ושמטרתם - קירוב אנשים לעולם התורני.
הפעם אני רוצה לדבר דווקא על השיחה שהיתה אחרי ההצגה.
פעמים רבות אנחנו מתבקשים על ידי מזמיני הצגה לשוחח עם הקהל לאחר ההצגה. לשיחות האלה יש ערך רב מבחינתי. בשיחות האלה אנחנו מאפשרים לקהל למוסס תחושות מורכבות שצפות ועולות בהם בעקבות הצפיה בהצגה.
אחת הרכזות אמרה לי אתמול שההצגה טלטלה אותה מאוד, ולו רק משום שהיא מצאה הזדהות רבה עם אותם חיבוטים והתלבטויות שחווה הדמות אותה אני מגלם.
רכזת אחרת ניסתה לתהות האם אחד משותפי להצגה הרגיש או מרגיש בעקבות ההצגה תהיות לגבי עולמו האישי.
אלו שאלות אישיות שיכולות לצוף אך ורק אחרי הצגה מוצלחת כמו שהיתה לנו אתמול.
וזה תענוג רב לפגוש קהל כל כך בוגר וקשוב, ולנהל איתו שיחה ארוכה כשאתה עצמך עדיין מלא באדרנלין ובאנרגיות של הצגה.
יש לי תחושה שבורכנו בזה שאנו עושים את מה שאנו עושים.
ברוך השם!
ותודה לצפי וליגאל שבזכותם נפגשנו.